העלייה החמישית הטביעה את חותמה על כל תחומי החיים של היישוב בארץ ישראל, אך נראה כי השפעתה בתחום האדריכלות היא הניכרת ביותר לעין. כמאה אדריכלים יוצאי מרכז אירופה, או מי שקיבלו שם את חינוכם המקצועי, הם שעיצבו את פני האדריכלות ביישוב היהודי, שהלך והתרחב בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20.
הידע והסטנדרטים שאפיינו את עבודתם והסגנון המודרני החדש שדגל בפונקציונליות, רציונליות והיעדר קישוטיות מיותרת, הפכו לקו האדריכלי השולט בארץ עשורים רבים. האדריכלים ביקשו להשתחרר מכבלי העבר, ובכך הניחו את אבני היסוד למראה האדריכלי של מדינת ישראל שהושפע מתנועת ה"באוהאוס".
האדריכלים העולים השתמשו בחומרי בנייה מקומיים בשילוב טכנולוגיות בנייה מתקדמות, תוך כדי חיפוש פתרונות לתנאים האקלימיים, הטופוגרפיים, הכלכליים והביטחוניים בארץ. הם היו חלוצים בתחום תכנון ערים ויישובים, ותרמו לצמיחת ערים וגושי התיישבות מרכזיים.
השפעתם ניכרת בכל היבטי התכנון: מתכנון ערים חדשות והרחבת ערים קיימות, דרך התוויית תוכניות ליישובים חקלאיים, ועד תכנון מבני ציבור בערים ובקיבוצים. הם האחראים לעיצוב חזותם של מוסדות השלטון המרכזיים, מוסדות להשכלה גבוהה, בתי החולים הגדולים, מוזיאונים ורשתות מפורסמות של בתי מלון. חותמם ניכר בערים חדשות, רובעי מגורים, בנייני דירות ובתים פרטיים.
עפ"י מחקרה של פרופ' מירה ורהפטיג.
כהן זכה בפרס ישראל למשפטים.
חיים כהן היה עורך דין בירושלים.
עם קום המדינה התמנה לפרקליט המדינה. כיהן תקופות קצרות גם כמנהל הכללי של משרד המשפטים וכשר המשפטים.
כיהן כיועץ המשפטי לממשלה.
כ-20 שנה הרצה כפרופסור אורח באוניברסיטה העברית בירושלים. בלט במאבקו להגנת זכויות האדם. היה נשיא הארגון הבינלאומי של משפטנים יהודים ונשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל וחבר הוועדה הבינלאומית של משפטנים ושל בית הדין הבינלאומי לבוררות.
נקודות ציון דרך בחייו של חיים כהן
השופט חיים כהן יליד ליבק, גרמניה
(1911–2002), גדל בהמבורג.
הגיע לירושלים ללמוד בישיבה.
חזר לגרמניה לסיים את לימודי המשפטים.
עם עליית הנאצים לשלטון שב לארץ ישראל.
