השפה העברית הייתה מכשול גדול לרבים מהכותבים שהגיעו מגרמניה לארץ ישראל בשנות השלושים של המאה ה-20.
בישראל פעלה אגודה של סופרים ישראלים הכותבים גרמנית, ובין הסופרים הבולטים שהמשיכו לפרסם את ספריהם בשפה זו היו: שלום בן חורין (1913 – 1999), אנה מריה יוקל (1911 – 2001), ג'ני אלוני (1917 – 1993) וכן המשורר דוד איגנץ נוימן (1894 – 1991).
בשלהי שנות השלושים של המאה ה-20 פעלו בארץ ישראל עיתונים וכתבי עת בגרמנית יותר מבכל שפה זרה אחרת. הבולטים שבהם היו: "ידיעות חדשות" (Neuste Nachrichten) ו"ידיעות היום", שהיו עיתונים יומיים וסיפקו חדשות כתובות לעולים בשפתם. על אף קשיי השפה פעלו יוצאי מרכז אירופה רבות בתחום העיתונות בישראל, קידמו אותה והטביעו בה את חותמם.
כהן זכה בפרס ישראל למשפטים.
חיים כהן היה עורך דין בירושלים.
עם קום המדינה התמנה לפרקליט המדינה. כיהן תקופות קצרות גם כמנהל הכללי של משרד המשפטים וכשר המשפטים.
כיהן כיועץ המשפטי לממשלה.
כ-20 שנה הרצה כפרופסור אורח באוניברסיטה העברית בירושלים. בלט במאבקו להגנת זכויות האדם. היה נשיא הארגון הבינלאומי של משפטנים יהודים ונשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל וחבר הוועדה הבינלאומית של משפטנים ושל בית הדין הבינלאומי לבוררות.
נקודות ציון דרך בחייו של חיים כהן
השופט חיים כהן יליד ליבק, גרמניה
(1911–2002), גדל בהמבורג.
הגיע לירושלים ללמוד בישיבה.
חזר לגרמניה לסיים את לימודי המשפטים.
עם עליית הנאצים לשלטון שב לארץ ישראל.
