יוצאי מרכז אירופה השתלבו בעמדות מרכזיות בענפי משק וכלכלה רבים בישראל, אבל בתחום הפוליטי הייתה השפעתם מצומצמת. הסיבות העיקריות לכך היו הקושי להשתלב במסגרות המפלגתיות של אנשי העלייה השנייה והשלישית, שהושתתו על מסורת ממשל שונה מזו שהייתה מקובלת במרכז אירופה.
גם קשיי השפה תרמו למיעוט השפעתם של יוצאי מרכז אירופה בתחום הפוליטי. מכיוון שהניסיונות להשתלב במפלגות קיימות ובמיוחד בהנהגותיהן לא צלחו תחילה, נסללה הדרך לחיפוש מסגרת נפרדת להתארגנות פוליטית של יוצאי מרכז אירופה. תחילה הייתה זו "קידמה" (1934), אחריה "אחדות העם" (1938) ולבסוף "עלייה חדשה" ((1942, אבל אף לא אחד מגופים אלה ייצג את מגוון הדעות בקרב עולי מרכז אירופה, וספק אם אפשר לדבר בהכללה על השקפותיה הפוליטיות של העלייה "הדוברת גרמנית."
בשנת 1948השתלבו יוצאי מרכז אירופה בכנסת ישראל במגוון המפלגות הפוליטיות. במנהל הציבורי השתלבו יוצאי מרכז אירופה בעיקר במשרד העבודה, במשרד הרווחה, במשרד המשפטים ובשירות החוץ של מדינת ישראל.
כהן זכה בפרס ישראל למשפטים.
חיים כהן היה עורך דין בירושלים.
עם קום המדינה התמנה לפרקליט המדינה. כיהן תקופות קצרות גם כמנהל הכללי של משרד המשפטים וכשר המשפטים.
כיהן כיועץ המשפטי לממשלה.
כ-20 שנה הרצה כפרופסור אורח באוניברסיטה העברית בירושלים. בלט במאבקו להגנת זכויות האדם. היה נשיא הארגון הבינלאומי של משפטנים יהודים ונשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל וחבר הוועדה הבינלאומית של משפטנים ושל בית הדין הבינלאומי לבוררות.
נקודות ציון דרך בחייו של חיים כהן
השופט חיים כהן יליד ליבק, גרמניה
(1911–2002), גדל בהמבורג.
הגיע לירושלים ללמוד בישיבה.
חזר לגרמניה לסיים את לימודי המשפטים.
עם עליית הנאצים לשלטון שב לארץ ישראל.
