יותר מ-50 אנשי תיאטרון הגיעו לארץ ישראל בעלייה החמישית ובהם מחזאים, בימאים, שחקנים ומעצבי תפאורות. על אף מאמציהם, רובם לא נקלטו במקצועותיהם עקב הניגוד העז בין מורשת התיאטרון הגרמני שהביאו עימם למורשת התיאטרון הרוסי, ששלטה בתיאטראות הרפרטואריים דאז, 'הבימה' ו'אוהל'.
ב-1945 הקים יוסף מילוא בתל אביב את התיאטרון הקאמרי כמחאה אומנותית וחברתית כלפי הבימה ואוהל. בשנותיו הראשונות היה הקאמרי ביטוי למורשת התיאטרון של התרבות הגרמנית.
רוב חברי הלהקה נולדו, התחנכו ופעלו בגרמניה, אוסטריה ופראג לפני עלותם ארצה. הקאמרי הגיש רפרטואר מערב-אירופי וארץ-ישראלי במקום רוסי ויהודי; ומשחק ריאליסטי במקום משחק מסוגנן ורגשני.
כהן זכה בפרס ישראל למשפטים.
חיים כהן היה עורך דין בירושלים.
עם קום המדינה התמנה לפרקליט המדינה. כיהן תקופות קצרות גם כמנהל הכללי של משרד המשפטים וכשר המשפטים.
כיהן כיועץ המשפטי לממשלה.
כ-20 שנה הרצה כפרופסור אורח באוניברסיטה העברית בירושלים. בלט במאבקו להגנת זכויות האדם. היה נשיא הארגון הבינלאומי של משפטנים יהודים ונשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל וחבר הוועדה הבינלאומית של משפטנים ושל בית הדין הבינלאומי לבוררות.
נקודות ציון דרך בחייו של חיים כהן
השופט חיים כהן יליד ליבק, גרמניה
(1911–2002), גדל בהמבורג.
הגיע לירושלים ללמוד בישיבה.
חזר לגרמניה לסיים את לימודי המשפטים.
עם עליית הנאצים לשלטון שב לארץ ישראל.
